תערוכת פרס אן וארי רוזנבלט לאמנות חזותית, מפתן: טל שושן

טל שושן היא הזוכה התשיעית בפרס אן וארי רוזנבלט לאמנות חזותית, פרס המעניק הכרה בממדים המחקרי, החזותי והקונספטואלי של עבודתה. התערוכה הנוכחית נשענת על יחסים שבירים ומעלה שאלות על גבולות המעטפת, משקל הזיכרון והמתח שבין אחיזה לפרימה. המרחב נחשף כמעטפת בעלת עובי, נסיגה, נפח ותנועה: מסגרות העץ מגדירות טריטוריה, הטקסטיל עוטף ומחלחל דרכה והפתחים מתפקדים כסדקים של שהייה. זוהי אדריכלות הפועלת במתח המתמיד שבין אחיזה לקריסה; רגע שבו המבנה מפרק את התחביר המחזיק אותו. המעטפת מהווה אזור ביניים המפריד ומקשר, זירה פתוחה של הגנה, שייכות, חדירה ותנועה.

המפגש בין טקסטיל לאדריכלות מאפשר לשושן לבחון כיצד צורה מתגבשת מתוך זיקות משתנות.

מסגרות העץ מחלקות את החלל לפנים ולחוץ ומציבות מחיצות ומעברים. הטקסטיל פועל בתוכן באמצעות סריגה, תפירה, מתיחה ופרימה, ומנסח מערכת מקבילה של קשרים ושכבות. הקורה והתפר, המסגרת והחוט נעשים חלק מאותו תחביר חומרי. בתוך המערכת הזו, הפירוק מהווה אמצעי חשיבה: הפעולה החומרית בוחנת כיצד מרחבים מקבלים גבולות וכיצד גבולות אלו קורסים לתוך עצמם.

הטכניקה מגלמת את התהליך הזה באופן ישיר: שכבות נייר נתפרות אל הטקסטיל, עוברות הרטבה וקילוף, עד שהן נעשות דקות ואווריריות ומאפשרות מבט דו-צדדי. כך החומר משנה את מצבו והפעולה חושפת את התשתית הסמויה המחזיקה אותו. הפרימה פועלת כפירוק של סדר ומשמעת: החוט המשתחרר מן המערכת נושא את זיכרון הקשר שממנו נפרם, ומציע אפשרות חדשה לארגון.

מתוך ההצבה נמתח אל החלל רכיב דמוי חצוצרה, עשוי קולאז׳ טקסטילי גולמי בצבעי אש. צורתו נעה בין כלי נגינה לבין חלל פנימי מקורקע, ובתוכו מהדהד קול נשי מתוך גוף המזוהה עם כוח, הכרזה וקריאה. המפגש בין הצורה לבין החומר הרך, הפרום והפגיע המרכיב אותה יוצר מתח בין סמכות לשבריריות, בין קול המבקש להישמע לבין גוף המתקשה להחזיק את צורתו. הוא נושא אפשרות של קריאה, מחאה או התכנסות, והופך את התנועה מן הפנים אל החוץ לפעולה מרחבית דחופה. מנגד, הדגל השחור חוצה את המיצב על גבי מוט כבד, חודר אל החלל הפנימי ומביא את הסימון הציבורי של טריטוריה ומחאה. המוט מפלח את המרחב ומכניס את הסמל אל תחומה של האינטימיות. בין החצוצרה לדגל מתקיימת תנועה כפולה: קול היוצא מן הפנים ומשקל החודר מן החוץ. שושן מחברת באמצעותם בין מערכות חומריות, מבניות ופוליטיות, ומעמידה אותן על סף פרימה. המעטפת הופכת לזירה של משא ומתן והחומר נותר חשוף כהצעה לתנועה שטרם הוכרעה.

ניר הרמט, אוצר

עריכת לשון: ד"ר עמית קמה