וי

לאחר סיבוב ההופעות המוצלח בישראל עם ההפקות „קליגולה” מאת אלבר קאמי ו„בים הפתוח” מאת סלבומיר מורז׳ק, תיאטרון ZERO מציג הפקה חדשה — אגדה אפלה למבוגרים, שנוצרה על פי יצירותיהם של ניקולאי גוגול ונינה סאדור, תחת השם „וי”.

להקת התיאטרון הישראלית, שמקום מושבה ב„מרתף ART” בקריית אונו ומרבה להופיע ברחבי הארץ, מציינת ברפרטואר שלה יותר מ־35 הצגות, השתתפות ב־40 פסטיבלים בינלאומיים, ולאחרונה חגגה 20 שנות פעילות. ברפרטואר התיאטרון מיוצג מגוון רחב של הפקות איכות, העונות על הדרישות התובעניות ביותר: מהקלאסיקה של קובו אבה ואנטון צ׳כוב ועד בשביס זינגר ואדוארד אלבי.

היצירה החדשה „וי” ממשיכה מסורת זו באוסף יקר הערך של הדרמה העולמית.

הנובלה המסתורית „וי” ראתה אור לראשונה בשנת 1835 ונכללה בקובץ „מירגורוד”. שם היצירה נגזר משמו של יצור דמוני, שגוגול הרכיב ממגוון עלילות מיתולוגיות עממיות. המיסטיקה, הפולקלור והמטפיזיקה של הסיפור הפשוט לכאורה מושכים את תשומת לבם של אמנים מתקופות שונות.

מבין כל העיבודים הקולנועיים, פופולרי במיוחד אחד מסרטי האימה הסובייטיים הראשונים, משנת 1967, שבו שיחקו נטליה ורלי ולאוניד קוראבלב.

שיטותיה של נינה סאדור, שהסיטו את הדגשים בדרמה של שנות ה־80 וה־90, הוסברו פעמים רבות מבעד לפריזמה של האוונגרד, הפוסטמודרניזם והריאליזם המאגי. אולם הסופרת תמיד ראתה את עצמה כחלק מהמסורת הקלאסית. רבות משישים מחזותיה, ובהם עיבודים ליצירותיהם של סופרים רוסיים קלאסיים, נכללות בספרי לימוד לתיאטרון ונחשבות כיום לקלאסיקה.

נינה סאדור הלכה לעולמה בנובמבר 2023, זמן קצר לפני מותה התירה להשתמש במחזה שלה „פאנוצ׳קה” בפרויקט תיאטרוני חדש.

בהצגה נבחנים הנושאים שהעלו גוגול וסאדור: מדוע נמסר חומה ברוטוס לטרף השטן, ומה מעורר את קריאתם של כוחות שמעבר לעולם הזה? התשובות נחפשות באמצעות סימביוזה בין פנטזיה פולקלוריסטית לפואטיקה.

בימוי ועיצוב תפאורה: מרינה בליאבצבה ואולג רודובילסקי
תלבושות: לאה שץ
מוזיקה: אלברט חלמורזאייב
עיצוב תאורה: יסמין רודובילסקיה

משתתפים בהצגה: אנה קורדונסקיה, רומן ג׳ורה, בני שיף, אולג רודובילסקי, סופיה שולמן, מרינה קלצ׳ינסקיה, אנה וינוקור, יסמין רודובילסקיה, סשה ויניקובה, פולינה דובינסקיה.