רגע בזמן: גבי יאיר

במשך שלושה עשורים יאיר רושם ללא הכנה מוקדמת בצורה ספונטנית על מצעים מזדמנים. הרישום הוא חופשי לעיתים קליל ומינימליסטי ולעיתים צפוף, אינטנסיבי ואקספרסיבי. הכל לפי רגש שבא מבפנים מלווה במקצב או מלודיה של רגע נתון. בעבודות קודמות ניתן היה לזהות מסגרת נופית ולו ברמז של קו בודד כאופק.
לקראת תערוכה זו עבד יאיר על ניירות בפורמט גדול. במצעים אלה פעולת הרישום מניעה את הגוף כולו והמבט תופס רק מקטע ברגע הרישום. הדמוי נוצר בכללותו ע״י תנועה במקצבים ואורכים משתנים בהתאם למצב הגוף והלך רוח בשעת הפעולה. בגוף עבודות זה יש ויתור על שלד נופי לטובת אבסטרקט שאפשר להרגיש בו התרחשות מתמשכת או תנועה שקפאה.
״במבט על עבודותיי אני מזהה מקום, מבט אל אופק או התרחשות שעולה ונוצרת באקראי. לעיתים הדימוי סבוך ועמוס ולפרקים קל ואוורירי. זהו רישום שנעשה מתוך דחף פנימי שמחפש פורקן ונעצר כשהוא מגיע לרוויה. תנועה ציורית שהיא המעשה לעצמו, שלא מחויבת לדבר פרט לקשב ולקצב פנימי.
כשלושה עשורים אני ״נאחז בסבך״ ומביט אל האופק, במישור האישי והציבורי.
בהתבוננות על תהליך רישומי הקו שלי אני מזהה דפוס חוזר. תנועת היד חוזרת על עצמה מספר פעמים בצורה כמעט כפייתית ברצף ובעצימות שמשתנה תוך כדי התקדמות בכיוון התנועה הראשונית. בהמשך באה רגיעה המלווה בתנועות אופקיות ולאחריה שינוי כיוון וחוזר חלילה עד לעצירה. כשאני רגוע הפעולה מתחילה בקווים אופקיים יותר אליהם נוספות תנועות אנכיות. התוצאה המתקבלת היא מעין חתימה אישית נמשכת התואמת סיסמוגרף הקולט אמת של רגע.״