הכחול הגדול: רותי סגל

רותי סגל מספרת: "הים היווה עבורי מאז ילדותי מקור משיכה, בילוי והנאה. על חופיו ובתוך מימיו תמיד אהבתי לשהות ולהתבונן, במיוחד בעת סערה, כשהגלים נשברים בעוצמה אל החוף."
המיני־רטרוספקטיבה של רותי סגל פורשת מבט רחב על יצירתה לאורך השנים ומאפשרת להתחקות אחר עולמה הציורי העשיר והרגיש. הטבע, על מופעיו המשתנים, עומד בלב יצירתה ומשמש עבורה מקור השראה מתמשך, זיכרון אישי ומרחב רגשי.
הגוון הכחול, המזוהה כל כך עם הים והשמים, מלווה רבות מן העבודות ומשמש כחוט מקשר בין הסדרות השונות. על גבי בדים גדולי ממדים, במשיכות מכחול רחבות, קצביות ועתירות מחווה, יוצרת סגל מרחבים ציוריים הנעים בין התבוננות ישירה בנוף לבין פירוקו והרכבתו מחדש באמצעים ציוריים חופשיים. ניתן כמעט לשמוע את רחש העלים בצמרות העצים, לחוש את תנועת הרוח ואת הדהוד הגלים המתנפצים אל החוף.
שפתה האמנותית של סגל נעה על הציר שבין ריאליזם להפשטה. היא יוצאת מן המציאות הנראית לעין, אך אינה מבקשת לתעד אותה בלבד. בדומה לרוח הציור המודרניסטי המוקדם, ובמיוחד עבודותיו של קנדינסקי בראשית דרכו, היא משתמשת בנוף ובטבע כנקודת מוצא למסע רגשי ופנימי. הצורות מתפרקות ומתלכדות מחדש, נעות בין המוכר למרומז, בין תיאור לבין תחושה.
בעבודותיה מופיעים דימויים של עצים, פרחים, שמים וים, אך הם אינם מוצגים כייצוגים ישירים בלבד. הם נטמעים במערך של כתמים, קווים ומשטחי צבע, היוצרים מתח פורה בין פיגורטיביות להפשטה. כך נבנה עולם ציורי שבו הזיכרון, החוויה וההתבוננות בטבע מתאחדים לכדי מרחב פיוטי. מבעד לצבעוניות העזה ולמחוות המכחול החופשיות, נחשפת אמנית המגיבה לסביבתה ברגישות ובכנות. עבודותיה משקפות אהבה עמוקה לנוף הישראלי ולכוחות הטבע, אך גם התבוננות פנימית בשאלות של זמן, זיכרון וגעגוע. הים, העצים והשמים אינם רק נושאי ציור, הם הופכים למטפורות של תנועה מתמדת, של שינוי ושל הקשר העמוק בין האדם לעולם הסובב אותו.
המיני־רטרוספקטיבה מזמינה את הצופים להיכנס אל מרחב, שבו הטבע והנפש משתקפים זה בזה, ולפגוש גוף עבודות המבטא לאורך שנים עקביות, חופש יצירתי ואמונה בכוחו של הציור להעביר חוויה רגשית עמוקה.
עריכה: ד"ר עמית קמה