שישי 16/10: אלף נשיקות לך אהובתי: סיפור אהבה, ריגול ומחתרת בזכרון יעקב

ללא דמי השתתפות · תרומת טיולים ואגדות לקהילה

שישי 16/10

אלף נשיקות לך אהובתי: סיפור אהבה, ריגול ומחתרת בזכרון יעקב

סיפור אהבה שהפך למותחן ריגול אמיתי

אופי הטיול סיור עירוני עשיר בתוכן

רמת הליכה הליכה עירונית נוחה

הרשמה הפרטים נשלחים בוואטסאפ

אלף נשיקות לך אהובתי. טיול בזכרון יעקב שהוא קצת סיור, קצת סיפור אהבה והרבה מאוד סרט מתח אמיתי.

מה הופך את הסיור לחוויה?

משפחת אהרנסון ורשת ניל״י

מכתבים, קודים ומעברים נסתרים

אהבות, חשדות והחלטות ששינו גורלות

אלף נשיקות לך אהובתי

סיפור אהבה, ריגול ומחתרת בזכרון יעקב

יש טיולים שבהם הולכים בין אתרים. ויש טיולים שבהם נכנסים לתוך עלילה.

זכרון יעקב של ראשית המאה העשרים נראתה מבחוץ כמו מושבה שקטה: כרמים, בתי איכרים, רחוב קטן, בית כנסת ופקידי הברון.

אבל מאחורי התריסים הסגורים התנהל סיפור אחר לגמרי.

סיפור שיש בו אהבה סודית, מרגלים, יוני דואר, קודים מוצפנים, תחנת ניסיונות שהפכה למרכז מודיעין, ספינה בריטית שמגיעה בחשאי מן הים, שלטון עות'מאני עוין, מדען בינלאומי, צעירה שהופכת למנהיגת מחתרת, מסעות מסוכנים במדבר, מוות מסתורי וטוויסטים היסטוריים שכמעט קשה להאמין שהתרחשו באמת.

והכול קרה כאן, ברחובות שבהם נטייל.

התעלומה הראשונה: למי נכתבו אלף הנשיקות?

אבשלום פיינברג היה רק בן 21 כשכתב את אחד ממכתבי האהבה המפורסמים בעברית.

"אלף נשיקות לך אהובתי".

במשך שנים סופר שהמכתב נכתב לרבקה אהרנסון.

אבל כאן מתחילה החקירה שלנו.

המכתב נכתב לפני שאבשלום בכלל הכיר את רבקה.

גם האפשרות שנכתב לשרה אינה מסתדרת היטב עם לוח הזמנים.

אז למי הוא נכתב?

לאישה אחרת?

לאהובה שנמחקה מן הסיפור?

או שאולי הסיפור שאנחנו מכירים פשוט אינו הסיפור האמיתי?

רגע וואו ראשון: כבר בתחילת הסיור מתברר שהכותרת הרומנטית ביותר בסיפור נולדה מתוך תעלומה שעד היום לא נפתרה.

בית אהרנסון: מבחוץ בית משפחה, מבפנים מוקד של עולם אחר

נעמוד ליד בית משפחת אהרנסון וננסה לראות אותו כפי שנראה לפני יותר ממאה שנה.

בית מכובד של משפחת איכרים במושבה.

אבל מאחורי המראה השקט נמצאת משפחה יוצאת דופן.

אהרן אהרנסון היה מדען בעל שם בינלאומי.

שרה הפכה לדמות מרכזית ברשת מחתרתית.

רבקה עמדה במרכז סיפור אהבה.

ואבשלום פיינברג הפך כמעט לבן בית.

רגע וואו: הבית שאנחנו רואים מבחוץ היה חלק מעולם של פתקים סודיים, אנשי קשר, מקומות מסתור וחשש מתמיד שמישהו ברחוב ממול צופה.

אנחנו לא צריכים להיכנס פנימה כדי לדמיין את הדרמה.

מספיק לעמוד מול החלונות ולשאול:

מי הסתכל מהם החוצה?

מי הגיע בלילה?

ומי ידע יותר ממה שהעז לומר?

המדען המסתורי

אהרן אהרנסון לא היה מרגל טיפוסי.

הוא היה אגרונום, בוטנאי וחוקר.

האיש שזוהה עם גילוי "אם החיטה" הסתובב בארץ ובמזרח התיכון, חקר צמחים, מקורות מים, קרקע ואקלים וצבר ידע עצום על המרחב.

ואז הגיע השינוי.

אותו ידע מדעי הפך גם לידע מודיעיני.

מי שיודע היכן יש מים יודע גם היכן יכול לנוע צבא.

מי שמכיר דרכים במדבר יודע גם איך להעביר אנשים ומידע.

מי שממפה שטח למחקר יכול להשתמש באותה מפה גם למלחמה.

אחד המדענים המפורסמים שיצאו מן הארץ הפך את הידע האקדמי שלו לכלי במאבק נגד האימפריה העות'מאנית.

תחנת מחקר שהפכה למרכז ריגול

תחנת הניסיונות החקלאית בעתלית נועדה למחקר.

אבל בזמן מלחמת העולם הראשונה היא שימשה גם את אנשי ניל"י.

מכאן הועבר מידע לבריטים.

לחוף הגיעה בחשאי הספינה הבריטית "מנגם".

בלילות ניתן היה להעביר מידע, שליחים וכספים.

תארו לעצמכם מוסד מחקר שביום בודק זרעים וחיטה, ובלילה הופך לתחנת ריגול.

ואז הגיעו היונים

כאשר הקשר עם הבריטים נעשה מסוכן, אנשי ניל"י השתמשו ביוני דואר.

פתק קטן, מסר מוצפן, יונה שממריאה.

והכול תלוי בכך שתגיע למקום הנכון.

אבל אחת היונים טעתה.

בספטמבר 1917 נחתה יונת דואר שנשאה מסר מקודד דווקא במקום שבו אסור היה לה לנחות.

היא הגיעה לידי השלטון העות'מאני.

רשת ריגול שלמה החלה להתמוטט בגלל ציפור אחת.

מכאן הופך הסיפור לספירה לאחור.

שרה אהרנסון: האישה שלקחה את הפיקוד

שרה נולדה בזכרון יעקב.

היא נישאה ועברה לקושטא.

כשחזרה לארץ עברה בדרך באזור שבו התבצעו מעשי הטבח בארמנים.

החוויה הזו השפיעה עליה עמוקות.

בהמשך, כאשר אהרן היה מחוץ לארץ, שרה הפכה לאחת הדמויות המרכזיות בהפעלת ניל"י בארץ.

לא אישה בשולי הסיפור, לא "האחות של" אלא מנהיגה אמיתית וחזקה.

בזמן שבו נשים כמעט לא החזיקו בתפקידי הנהגה ציבוריים, שרה אהרנסון ניהלה פעילות מחתרתית מול אחת האימפריות הגדולות בעולם.

סוכות 1917: המלכודת נסגרת

בתחילת אוקטובר 1917 הקיפו הכוחות העות'מאניים את זכרון יעקב.

החיפושים החלו.

אנשים נעצרו.

נחקרו, הוכו, הופעל לחץ על משפחות שלמות.

הרחובות שבהם אנחנו מטיילים הפכו לזירת מצוד.

אותה מושבה שנראית לנו היום