הרצאה | המנח האופקי הנשי באמנות אז והיום

הרצאה | המנח האופקי הנשי באמנות אז והיום
יום שישי, 18.9, בשעה 12:00, תא תרבות קריית המלאכה - שביל המרץ 6 תל אביב-יפו

מרצות:
ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד - ראשת החוג לאמנות במכללת אורנים, חוקרת, מרצה ואוצרת
סיגל כספי - אוצרת התערוכה "עדות מאוזנת" בגלריה מקום לאמנות

דמות האישה המשתרעת במנח אופקי, היא אחד מהדימויים האיקוניים ביותר בתולדות האמנות המערבית. האישה, אלה מיתולוגית, נימפה, אודליסק, שוכבת עירומה, מסתכלת בראי או בוהה לכיוון הצופה במבט מזוגג ואטום, לעיתים ישנה. מוונוס של טיציאן, דרך האודליסק של אנגר, ועד לאולימפיה של מאנה - הצופה שנמצא מחוץ לתמונה - הופך להיות זה שמציץ, מתבונן ומתענג על יופייה המעודן או המפתה.

הייצוג החד-צדדי ארוך השנים של נשים על ידי אמנים גברים, הוביל את השיח הפמיניסטי הביקורתי באמנות לעסוק באינטנסיביות בתיקונו. במסגרת ההרצאה, נדבר על המסורת הייצוגית של האישה באמנות, ונבחן את המהלך של אמניות בנות-זמננו מהחברה הערבית, אשר מנהלות ״קרב מבטים״ עם המנח המזוהה עם המבט הגברי על הנשים.

מתוך הטקסט של התערוכה "עדות מאוזנת" - פתיחה: 10.9
אוצרת: סיגל כספי
אמניות: ראידה אדון, נסרין אבו בכר, נירוואנה דבאח, מאי דעאס, אמירה זיאן, סמאח שחאדה, רזאן שאמי, פאטמה שנאן, סופי אבו שקרה
האמניות המציגות בתערוכה, פועלות מתוך שוליות כפולה - הן כמיעוט מגדרי בתוך החברה הערבית הפטריארכלית, והן כמיעוט לאומי בישראל. באמצעות גופן, הן מבטאות מנעד רגשי מורכב, הנובע ממצבן האישי והקולקטיבי במרחב החברתי-תרבותי, הפלסטיני-ישראלי.
בעוד שבשנות השמונים אמנים פלסטיניים גברים ייצגו את הגוף הנשי כמטאפורה לדמות האם-האהובה-המולדת, האמניות בתערוכה מציבות את גופן שלהן במרכז הפריים, במנח אופקי. בכך, הן מבצעות מהלך כפול: ראשית הן הופכות את המבט הגברי ומסיטות אותו ממיקומו המקורי בתולדות האמנות כך שהאישה הנצפית היא גם האמנית הצופה – פעולה שאינה מאפשרת צמצום או רדוקציה של הייצוג הנשי לכדי אובייקט פסיבי. שנית, הן מערערות על המוסכמות החברתיות, וקוראות תיגר על מערך הדרישות והציפיות מנשים, בפרט בחברה פטריארכלית.