יובל אברמוביץ l הרשימה

הרשימה - חלומות צריך לצעוק

מדוע יש אנשים שמצליחים להגשים שוב ושוב את חלומותיהם, בעוד אחרים נשארים שנים עם אותה רשימה סגורה, מלאה בסעיפים שלא זזו מילימטר?

לפני מספר שנים נתקלתי ברשימת חלומות ישנה שכתבתי בנעוריי. במקום להניח לה במגירה, החלטתי לבדוק מה קורה כשחלום יוצא מהראש אל העולם. הקמתי אתר בשם ״הרשימה״ ופרסמתי בו רשימה של עשרה חלומות, בעברית ובאנגלית, כאלה שאני מתחייב לנסות להגשים בתוך 400 ימים.

תוך שעות ספורות הרשימה הפכה לויראלית. אנשים מארצות הברית, עיראק, איראן (!), צרפת, בלגיה, שוויץ, ישראל ומדינות נוספות נחשפו אליה ופנו אליי דרך הרשתות החברתיות. חלקם ביקשו לעזור, חלקם ביקשו לקחת חלק, וחלקם פשוט אמרו משפט אחד שחזר שוב ושוב: ״גם לי יש רשימה כזו, אבל היא נשארת במגירה״.

הרשימה שלי כללה חלומות שנשמעו מופרכים, מצחיקים או בלתי אפשריים. ״להקיף את אוסטרליה בלי להוציא דולר אחד״. ״לפגוש את אופרה וינפרי״. ״לשקם אדם חסר בית״.

וגם חלומות יומיומיים וקטנים יותר. מבלי שתכננתי זאת, מצאתי את עצמי יוצא למסע הגשמה חובק עולם, כזה שהפך לניסוי חי על הדרך שבה חלומות עובדים באמת.

במהלך המסע הזה אספתי תובנות עמוקות על הגשמת חלומות אישיים ומקצועיים, על פחד, על חינוך, על סביבה ועל האחריות שיש לכל אדם כלפי הרצונות שלו עצמו. התובנות האלו התגבשו לספר בשם ״הרשימה – חלומות צריך לצעוק״ ולהרצאת הדגל, אליה נחשפו עד היום למעלה ממיליון אנשים ברחבי העולם.

בהרצאה נעסוק בין היתר בשאלות הבאות:

מה באמת מבדיל בין אנשים שמגשימים חלומות לבין כאלה שנשארים עם כוונות טובות בלבד.

כיצד דפוסי חינוך נפוצים, גם כאלה שנראים מיטיבים, מחלישים יוזמה ותשוקה.

מי הם האנשים שמעכבים אותנו, לעיתים בלי כוונה, ואיך לומדים להציב גבולות.

כיצד ניתן להניע עובדים, תלמידים וצוותים ליעדים אישיים ומקצועיים מתוך מחויבות פנימית ולא מתוך לחץ.

ולמה חלום שלא נאמר בקול רם נשאר לרוב רעיון, בעוד חלום שנצעק מקבל תנועה, שותפים ואחריות.

הרצאה ״הרשימה״ היא הרצאה מעוררת מחשבה, אך לא פחות מכך פרקטית, כזו שנשארת עם המשתתפים הרבה אחרי שהיא מסתיימת ורשימת הגברים והנשים שהגשימו חלומות בזכות הרשימה היא עצומה.

צילום: ליה יפה

ישנה הנחת כרטיס ירושלמי

אופן המימוש: בהקלדת ת.ז חבר מועדון ירושלמי

תנאים והגבלות: מוגבל ל 2 כרטיסים, עד גמר המלאי