פרספונה חוזרת מהמעמקים

באמצעות עבודת וידאו־ארט המוקרנת על פני סלע מערה עתיקה בגן הופכת המערה עצמה לשאול – חלל של זיכרון, אובדן, חלום והתמרה.

דימויים של שורשים, אדמה, מעמקי האדמה, נופים פנימיים, גוף אנושי וצבעים משתנים נשזרים זה בזה ויוצרים מסע חזותי בין חושך לאור, בין קיפאון להתחדשות. דמותה של פרספונה מופיעה ונעלמת בתוך הדימויים.

העבודה עוסקת בגעגוע, בירידה אל המעמקים ובאפשרות לשוב מהם אחרת – לא כמי ששכחו את החושך, אלא כמי שנושאים אותו עמם כחלק ממחזור החיים. בחודש תשרי, עונת המעבר וההתחדשות, חוזר גם הרימון –הפרי הקשור למיתוס פרספונה ולברית שבין השאול והאביב. כיצד אנו שבים אל החיים לאחר תקופות של אובדן וחשכה.

יוצרתבצעת: קמה ברמן

כניסה חופשית בהרשמה מראשמיקום: מערהסבבים של 12 דקות - הכניסה אפשרית בכל שלב