בתערוכה 'נעמה' חוקרים דניאל זיני ויאיר מוס את מיתוס המבול והשפעתו בתרבויות שונות. בתערוכה 'כל מקום פנוי ממני' כליל ווקסלר מציגה ציורים הממחישים את התמזגות העיר עם הטבע בעקבות ההצפה, מה שיוצר מפגשים ייחודיים בין האדם לבין חיות הבר.
בתערוכה נעמה חוקרים דניאל זיני ויאיר מוס את מיתוס המבול כמיתוס שמתקיים בתרבות היהודית אך גם בתרבויות נוספות כמו התרבות המסופוטמית, היוונית ובמיתולוגיות של ילידי אמריקה, הודו וסין. במחקרם עולים אלמנטים משותפים למיתוסים בתרבויות השונות שחושפים קשר בין יבשתי ובין תרבותי ומצביעים על דבר מה העומד בבסיסה של ההתפתחות האנושות - הפוטנציאל שבקטסטרופה להתחדשות ולתיקון. תפקידו של המיתוס, במקרים רבים, הוא להרגיע ולהציע הסבר לתופעות טבע והתרחשויות קיצוניות הנשגבות מהבנתו של האדם, כך גם מיתוס המבול.
בתערוכה כל מקום פנוי ממני כליל ווקסלר מתריעה על המבול המתקרב באמצעות ציורי פחם גדולי ממדים. בעבודותיה, ההצפה והמים המרכזיים במיתוס המבול, מומרים לבטון, אור מלאכותי ואספלט. חומרים המאפיינים את המרחב העירוני בו בנייני מגורים, גורדי שחקים, מנהרות ותאורת רחוב, חודרים בנוכחותם החומרית אל העמקים והיערות, מרחבי הבר ומגורן של חיות הבר.
כתוצאה מההצפה, הדיכוטומיה המרחבית משתבשת: העיר פולשת לבתי הגידול ולמרחבי הטבע וחיות הבר מגיחות אל המרחב העירוני. הזליגה בין המרחבים מייצרת מפגשים לא מתוכננים ומפתיעים, בין חיות הבר והאדם. מפגשים פיזיים אלו -פנים מול פנים- מאופיינים בתחושות מנוגדות של חרדה ופליאה מדבר מה מוכר וידוע אך זר ומסתורי באותה המידה, פרויד כינה תחושות אלו כ״המאוים״ או ה״אלביתי״ וטען שהן מייצרות משבר אמון של הסובייקט במציאות, המאופיין בהדחקה שמבקשת להתבטא כחרדה.
איש קשר: הקוביה,
טלפון: 02-5456222
מגזין אירועים שבועי
האירועים הטובים של השבוע — למייל, בחינם.