1984 — מחזמר מולטימדיה גרנדיוזי

«1984» — גרסת מחזמר מולטימדיה גרנדיוזית

מחזמר מולטימדיה גרנדיוזי, המבוסס על הדיסטופיה האיקונית של ג׳ורג׳ אורוול, עם שיריה של ורה פולוזקובה ומוזיקה מאת אלכסנדר קרסוביצקי.

האח הגדול כבר לא צופה בכם רק דרך עיניהן של מצלמות נסתרות. כיום הוא עולה לשידור חי של תוכנית אירוח בידורית, מדבר עם מיליוני צופים ומחליף את המציאות עצמה, מבלי שאיש יבחין בכך.

המחזמר «1984» אינו רק עיבוד לרומן הקלאסי, אלא מופע מוזיקלי עכשווי במיוחד על פחד, חירות, זיכרון ובעיקר — על אהבה.

במרכז העלילה עומד סיפורם של שני אנשים המנסים לשמר את רגשותיהם בעולם שבו האהבה מוגדרת כתקלה מערכתית, המילים מאבדות מדי יום את משמעותן, והאמת נכתבת מחדש ממש במהלך שידורי הטלוויזיה. כאשר השפה המוכרת חסרת אונים מול המעקב הדיגיטלי הטוטליטרי — הגיבורים מתחילים לשיר.

צוות יוצרים ומבצעים יוצא דופן

הבסיס הפואטי של המחזמר הוא הטקסטים החודרים של ורה פולוזקובה — הקול המרכזי של השירה הרוסית העכשווית. שיריה הם תמיד מניפסט של חירות פנימית והתנגדות רגשית, הפוגע בדיוק במטרה.

את כל המוזיקה למופע כתב אלכסנדר קרסוביצקי — הסולן הקבוע של להקות הרוק האיקוניות Animal ДжаZ ו־Zero People.

היצירות המוזיקליות שלו מלאות חשמל עצבני ואנרגיה של במת רוק גדולה, אך בה בעת שומרות על אינטימיות עמוקה וקאמרית, והופכות לקולו הפנימי של הגיבור הראשי. על הבמה הטקסט והצליל העוצמתיים האלה מתעוררים לחיים בזכות אנסמבל שחקנים מבריק:

• אלכסנדר קרסוביצקי בתפקיד וינסטון סמית׳ — קול נטול צנזורה, המשלב אנרגיית רוק סוערת, פגיעוּת עמוקה ושכל אנליטי.

• תאונה דולניקובה, מלכת הז׳אנר המוכרת (התפקידים הנשיים הראשיים במחזות הזמר «מטרו», «נוטר דאם דה פריז», «הרוזן אורלוב»), בתפקיד ג׳וליה — הבזק מסנוור של חיים ושל תשוקה טהורה בלב עולם אפור ומבוקר.

• יבגני פרונין, שחקן תיאטרון וקולנוע פופולרי (התפקידים הראשיים בסרטים «גארפסטום», «אלופים…», «שמיים בוערים»), בתפקיד מגיש הטלוויזיה — דמות מושלמת להחריד, שבה קסם מסך מלוטש מסתיר אכזריות אינטלקטואלית מצמררת של מנגנון המדינה.

• ולדימיר דאראגנוב (תפקידים בולטים בסרטים «הנס החדש», «האופטימיסטים», ובהצגות «האידיוט», «האמן ומרגריטה»), בתפקיד פרסונס — סיפור עדין וטרגי של אדם הנמצא על סף אמונה עיוורת, פחד ושבר פנימי.

מופע ויזואלי מן העתיד

התפאורה רחבת ההיקף של נינה קוביאשווילי (לונדון) ועיצוב הווידאו המורכב של איליה דליאטיצקי (ישראל) הופכים את חלל הבמה למערכת ויזואלית מהפנטת. התאורה, המסכים והדינמיקה של השחקנים מתמזגים לפרטיטורה אחת, שבה מסמכים, תעמולה וזיכרונות אנושיים נשזרים זה בזה ומטשטשים את הגבול בין מציאות להזיה.

המחזמר «1984» נוצר עבור מי שממשיכים להרגיש, לזכור ולהעריך את החירות הפנימית. בואו לגלות: גם בעולם האפל ביותר קיים אור של אהבה, שאי אפשר לכבות.