הערב של יוליה רוטברג – קברט "הכלב הנודד" – מוזיקה. שירה. תיאטרון

שימו לב — הופעה נוספת באשדוד!

השחקנית בעלת החופש האמנותי הנדיר — יוליה רוטברג — בישראל בין 6 ל־12 בנובמבר!

«בקברט אין קיר רביעי. יש רק אמן וצופה», — יוליה רוטברג

יש ערבים שמסתיימים יחד עם מחיאות הכפיים האחרונות.
ויש כאלה שנשארים איתנו זמן רב.

«קברט הכלב המשוטט» — אחת ההצגות יוצאות הדופן ביותר של יוליה רוטברג, שבה התיאטרון מפסיק להיות במה והופך לשיחה חיה, השזורה במוזיקה, שירה, הומור, זיכרונות וסיפורים אנושיים מופלאים.

בערב הזה הבמה תפסיק להיות במה — היא תהפוך לקברט נעים ואינטימי:
הערב ייפגשו כאן אחמטובה וברודסקי.
בשולחן הסמוך כבר מתווכחים רנבסקיה ומירונוב.
ליד הפסנתר נשמע ורטינסקי. נדמה שכל מה שנשאר הוא למצוא מקום פנוי…

ואחריהם מופיעים יורי יאקובלב ומיכאיל אוליאנוב — בסיפורים שנונים, באגדות תיאטרליות ובזיכרונות שיוליה רוטברג מספרת כאילו כל האנשים המופלאים האלה יצאו זה עתה מחדר האיפור. אל דאגה, כולם מסתדרים ביניהם מצוין.

נשמעים שיריהם של אוסיפ מנדלשטם, בולט אוקוג׳אווה, דוד סמוי̆לוב ואיגור סווריאנין — השורות הגדולות מתחילות להישמע לפתע כאילו נכתבו היום, והופכות לחיות וקרובות באופן בלתי צפוי.

לצידן עולים סיפורים מרתקים על פיינה רנבסקיה, אנדריי מירונוב, יורי יאקובלב ומיכאיל אוליאנוב — מצחיקים ומרגשים.
הם כאילו עולים לבמה והופכים למשתתפים בערב תיאטרלי גדול.

כך בדיוק, בהצגה של יוליה רוטברג, תקופה שלמה מתעוררת לחיים.

זה לא קונצרט.
לא ערב יצירה.
לא ערב שירה, אף שבערב הזה יהיו די והותר שירים.

זהו קברט אמיתי — מרהיב, חופשי, אירוני ורגשי. כאן אין קיר רביעי, ואין את המרחק המוכר בין האמנית לקהל.

כל הצגה נולדת מחדש, משום שהשותף המרכזי של יוליה רוטברג הוא הקהל.

היא שרה.
מספרת סיפורים תיאטרליים.
מתבדחת.
מחליפה דמויות.
מאלתרת.

בהצגה הזאת אי אפשר למתוח גבול בין ספרות, מוזיקה, תיאטרון ובידור.
כאן עומק אינטלקטואלי מתקיים בקלות לצד הומור מעודן.
ליריות — לצד אירוניה עצמית.
צחוק — לצד עצב קל.

והאווירה האינטימית הופכת לפתע לחגיגה תיאטרלית של ממש.

לא בכדי ההצגה נכללת כבר שנים רבות ברפרטואר של תיאטרון וכטנגוב, ומועלית בהצלחה מתמשכת במדינות שונות, כשהיא הופכת לאחד הערבים האהובים על יוליה רוטברג.

יש שחקנים שמזהים לפי תפקידיהם.
יש כאלה שמזהים לפי קולם.
ויש אמנים שאי אפשר לבלבל עם אף אחד.

יוליה רוטברג שייכת בדיוק לסוג הזה.

שחקנית מובילה בתיאטרון וכטנגוב, אמנית העם של רוסיה, זוכת פרסי התיאטרון היוקרתיים «טורנדוט הקריסטל» ו«השחף», ואחת השחקניות הבולטות של זמננו.

השחקנית עצמה אומרת:

«בקברט אין קיר רביעי. השותף העיקרי של האמן הוא הקהל. שרתי, רקדתי, קראתי שירה, סיפרתי סיפורים… וצופים רבים אמרו לי אחר כך שנוצרה אצלם תחושה כאילו שוחחתי אישית עם כל אחד ואחת מהם…»

דומה שזהו אחד מאותם מופעים נדירים שלאחריהם הצופים יוצאים מהאולם לא רק בהתפעלות מיכולת המשחק, אלא גם בתחושה מופלאה של אור פנימי.

כאילו בתוך ערב אחד הם פגשו אנשים שהם אוהבים זה מכבר, שמעו מוזיקה אהובה, גילו מחדש שורות מוכרות ונזכרו מדוע התיאטרון נותר החי ביותר מכל האמנויות.

«קברט הכלב המשוטט» — זהו ערב שיישאר איתכם.

בהצגה משתתף הפסנתרן אלכסיי וורונקוב — זוכה תחרויות בינלאומיות.