נעה דר | מוזר ב26

לפרטים ורכישה 'מוזר' נולד בשנת 2000 מתוך סקרנות לדעת מה עובר בראשו של צופה בחשכת האולם במהלך מופע, מפענח קודים נסתרים ומנסה לגשר בין משיכה, הירתעות וכמיהה להיות שותף באירוע. בשיתוף הכותב יוסף אל-דרור, מחשבות הצופה יצאו לאור ויצרו דיאלוג מהורהר ועתיר הומור המבקש מהקהל קשב מפוצל ומסנכרן חליפות בין הגופניות הטוטלית של הרקדנים, למחשבות הנשמעות עליה ולחוויה הכמוסה שלו עצמו. אחרי רבע מאה, מתוך מציאות שהשתנתה ואיתה רגישויות וציפיות אחרות -'מוזר ב-26' מביט על יחסי הגומלין העכשוויים בין קהל למופיעים ובוחן את השפעות הזמן על המחול והיצירה. עם המופיעים משה שכטר אבשלום, שניפגש ב'מוזר' לראשונה ומיכל מועלם שחוזרת לאותו התפקיד שביצעה בשנת 2000 - נוצרת מעבדה חיה שחוקרת מוטיבים של זיכרון, שחזור ושינוי וממוקמת בין החולף לפועם בהווה. 'מוזר ב-26' מועתק אל חלל סטודיו אינטימי ללא חציצות בהצבה שמציעה לצופים ולמופיעים שותפות בעיון הדדי וחד-פעמי ב"מוזר" המתרחש בתווך ביניהם. "הגרסה העכשווית של דר לוקחת את שאלות היסוד של המופע המקורי, ומפשיטה אותן לכדי ריאקציה עכשווית, מינימליסטית וחשופה. דר מציבה מראה נוקבת המשקפת את מצבו העכשווי של המדיום. הבחירה מבהירה לנו כי המחול, כאמנות המתפוגגת ברגע התרחשותה, מצוי בסכנת הכחדה מתמדת וחשוף שבעתיים בעידן מואץ ומנוכר. אולם, דווקא מתוך אלו, “מוזר ב-26” הופך למניפסט של הישרדות, ומבהיר שאנחנו זקוקים למחול כעת, יותר מתמיד" ג'וי ברנרד, Creative Writing, 23/6/26 שותפים ל'מוזר ב-26': מאת: נעה דר | טקסט: יוסף אל דרור | מופיעים: מיכל מועלם, משה שכטר אבשלום | שחקן בווידאו ובפס הקול: גל זייד | מופיעות בוידאו: אסף שץ, עלאיה שליט, מאיה ברינר | עריכת סאונד ווידאו: טליה בן אם | תלבושות: רוזי כנען | ניהול הצגה: טליה ברדה | תאורה: חגי שלומוב | סטילס: תמר לם | עיצוב גרפי: דורית טלפז | מדיה: לטיסיה בולו | בכורה : 13.2.26, במסגרת ׳שישי באורה׳: מרכז סוזן דלל, ניהול אמנותי - נעמי פרלוב. | המופעים בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות. נעה דר - רקדנית וכוריאוגרפית, פועלת בתל אביב במסגרת 'קבוצת מחול נעה דר' אותה הקימה ב 1993. במהלך השנים ובשיתוף אמנים ואמניות משדות שונים, גיבשה גוף עבודה עשיר הכולל מופעים במנעד רחב של צורות ומרחבים. עבודותיה מתמקדות באזורי המגע של הגוף עם מארג סביבתו הפיזית והחברתית-פוליטית ומאז שחזרה להופיע, גופה הפך לזירה נוספת לבחינת מושגים כמו זיכרון, זמניות וטרנספורמציה. עבודותיה 'ארץישובחילדומם', 'בואו תשכבו', 'דרוכות', 'אינוונטר', 'נוע-נוע', 'עור', 'אנו', 'ארניקה', 'טטריס', 'מוזר', 'משחקי ילדים' ועוד רבות, הוצגו במסגרת פסטיבלים ובמות מרכזיות בישראל ובעולם. בין הפרסים שהוענקו לה נמצאים פרסי משרד התרבות 'לכוריאוגרפים צעירים', ו'פרס הביצוע לאנסמבל', 'פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה' מעיריית ת"א-יפו, 'פרס היצירה במחול' של משרד התרבות ו'פרס לנדאו לאמנויות ומדעים' ממועצת הפיס לתרבות ואמנות.